סינמה סיטי, בהשגחת הבד"צ

בעוד שכלי התקשורת רעשו וגעשו בחגיגת העליהום על מדירי הנשים בחברה החרדית, הבמאי ומפיק הקולנוע אריאל כהן הצליח לחמוק מתחת לרדאר של כולם. של התקשורת, של הציבור החילוני וגם של הרבנים במגזר. במקום לגלגל את תפוח האדמה הלוהט הזה בחזרה למגרש החרדי, הוא פשוט מפרק אותו לגורמים והופך את האש למדורת שבט סקטוריאלית.

לא מגדיר את עצמי, כהן (צילום עצמי)

במילים פשוטות, כהן (36) עושה כבר 12 שנה קולנוע חרדי לנשים ולגברים, בנפרד. רק עכשיו, אחרי כברת הדרך שעשה על הסט, הוא מרשה לעצמו להיחשף ולהצהיר כוונות בקנה מידה מקומי ובינלאומי.

"טאקע מאמא" (האמא האמיתית ביידיש), סרטו האחרון, המיועד לנשים חרדיות ומוקרן בהקרנות סגורות בעיקר בבני-ברק ובירושלים, יפתח מחר (ו') את פסטיבל "פרינג'ידר" לקולנוע פרינג' אלטרנטיבי בחולון. בפסטיבל יוקרנו שלושה סרטים עצמאיים חדשים ויוצגו פרזנטציות של ארבעה סרטים עצמאיים. בסיומו ייבחרו שני פרויקטים חדשים שיזכו לתמיכת הפסטיבל ויופקו ב-2012.

כהן מגדיר את סרטו זה כ"מלודרמה בלשית". העלילה מספרת על אישה חרדית עיוורת, שהתינוקת שלה נחטפת והיא יוצאת למסע חיפושים מתיש אחריה. המסע גובה ממנה מחיר אישי כבד וחושף סודות אפלים מעברה.

האכלה בכפית

בסרט, אם תהיתם, משחקות נשים בלבד, חילוניות ברובן, וחלים עליהם כצפוי חוקי כשרות וצניעות מובהקים. שלא לומר, הדרת גברים. כהן: "הלבוש חייב להיות מאוד צנוע, גברים כמעט ואסור להראות, אפשר לראות אותם חולפים ברקע  אבל לא דמות גברית בעלילה. אינטראקציה בין גבר ואישה זה בכלל אסור. אלו החוקים העיקריים".

אלא שכהן מתעקש שהצנזורה לא באה על חשבון האיכות. "בכל מקרה אנחנו עושים את זה ברמה גבוהה הן מבחינת שחקנים, הפקה, בימוי ותסריט", הוא אומר. "הקהל החרדי צורך את זה באופן אחר. כלומר, סרט באורך של שעתיים, 'האכלה בכפית' של התוכן, הכל יותר איטי ויותר מוסבר. הם התחילו להיחשף לקולנוע רק לפני עשור. אפשר לומר שהם בראשית דרכם הקולנועית".

לסרט הופקה גם ורסיה קלה יותר לעיכול, בת 75 דקות "בלבד" וערוכה באופן קצבי יותר לצורך הקרנות בפסטיבלים ובעתיד גם בסינמטקים בישראל ובעולם. ומה קורה אם אישה חרדית מבקשת לצפות בסרט בביתה ב-DVD הפרטי או – לא עלינו – בהורדה למחשב מהאינטרנט? תשכחו מזה. לגברים, מאידך, מותר. "אצלם הסרטים שעשינו לגברים מופצים בדי.וי.די בכל הארץ. אצל הנשים לא, כי אסור שגבר יצפה בדיסק של אישה. יו-טיוב? מה פתאום. יש פשקווילים שמשווים אותו לסרטן".

צילום- ירון בניסטי

משגיחת כשרות על הסט

דבריו של כהן מקבלים פרספקטיבה שונה, כשמתוודעים לרקע האישי-חברתי שלו. לאורך כמעט כל חייו כהן מזפזפ בין העולם הדתי-לאומי לעולם החילוני, על קו התפר. כיום הוא אינו חובש כיפה אך מפלרטט עם היהדות מכיוונים שונים, חלקם מקצועיים ואחרים אישיים. את ילדותו עשה באשקלון בשכונה מעורבת, וכל אלו מסבירים אולי את גישת ה"צו פיוס" שטמועה בו "בילט אין", ולא רק משיקולים מסחריים.

איך מגייסים שחקניות לסרט מסוג כזה?

"אנחנו משתמשים בשחקניות חילוניות או דתיות לאומיות. אתה יודע כמו "החצר", הן לומדות את המנהגים. יש לנו משגיחת כשרות ופֵאָנית על הסט".

הן מקבלות שכר?

"הן מקבלות כסף, וזה טיפה יותר נמוך מהתעשייה כי אנחנו מרוויחים כסף רק מההקרנות עצמן. כיוון שזה לא נתמך על ידי קרנות או ספונסרים, זה כמו סרט עצמאי בארץ".

אז מדוע באמת אתה לא מגייס חסויות להקרנות הסגורות האלה? אתה הרי לא עושה את זה בסתר ויש היענות רבה לסרטים האלה, לדבריך.

"אנחנו עושים קצת חסויות אבל זה עדיין בחיתוליו, זה משהו שיכול לתת תנופה לתעשייה. כל נושא הסרטים הוא משהו שעדיין 'מתחת לרדאר' של הרבנים. הם קצת מעלימים עין ויודעים שהם לא יכולים להילחם בה. כתוצאה מכך, אסם או תנובה ושאר המפרסמים קצת חוששים כי מבחינתם גם אם הדבר הזה יביא להם אחלה פרסומת, אם איזה רב יחליט פתאום לצאת נגד הסרטים אז הלך עליהם. ברור לכולם שהדבר הזה הוא פוטנציאל אדיר, אבל מבחינתם זה עדיין קצת סיכון".

כדתי לשעבר, איך אתה תופש את ההקצנה בציבור החרדי והחילוני לאחרונה?

"אני מכיל בתוכי את שני הקטבים. גם בתפישת העולם שלי וגם כמו דתי חדש. אני לא נכנס תחת הגדרה. כבמאי אני יכול להגיד לך שבאיזשהו אופן אני מנסה לעשות את הבלתי אפשרי. לשלוט בשני קהלים שונים לחלוטין, אבל אני מאמין שאם אתה נוגע במשהו אנושי אז זה פונה לכולם. יכול להיות שאני צריך לעבוד יותר קשה בגלל זה".

הנשים החרדיות יודעות שמאחורי הסרט שהן צופות עומד יוצר גבר חילוני?

"בכל מה שקשור לסרטי נשים אני מוצנע שם. החרדית הממוצעת שבאה לראות את הסרט לא יודעת שאני מאחורי הקלעים. היא יודעת שאני קשור להפקה ומקבלים את זה אבל לא בתוך התוכן. בסרטים של הגברים בזמנו שעשינו, אין להם בעיה עם זה, כל עוד אני מבחינתם מספק את הסחורה. יש חברויות אמיצות במקום הזה. אצל הנשים קצת פחות כי קשה להתערות מן הסתם כי אני גבר".

מה יהיה הפרויקט הבא שלך עם המגזר החרדי?

"אני והשותף שלי שחר בן-חור בדיוק עובדים עכשיו על סדרה חדשה לטלוויזיה, על אחורי הקלעים של תעשיית הקולנוע החרדית. היא בשלב הפיתוח".